איזה ציוד בטיחות קיים לעבודה בגובה?

איזה ציוד בטיחות קיים לעבודה בגובה?

עבודה בגובה היא רכיב הליבה של ענף הבנייה, וזהו גם תחום הנושא כמות משמעותית ולא מבוטלת של סיכונים עבור העוסקים בו. מערכות מניעת נפילות וציוד בטיחות חייבים להיות חלק בלתי נפרד מהעבודה בשטח, הן באתרי מסחר והן באתרי מגורים, כדי להגן על העובדים מפני הסכנות הרבות הכרוכות בעבודה בגובה בסביבות כאלה, ולמרות שהתקינה והחקיקה הישראלית של מערכות כאלה בישראל מוסדרות במידה רבה, בפועל, אנחנו שומעים מידי שבוע על עוד פועל שנפל אל מותו (או אל נכותו) בזמן שעסק בעבודה מסוג זה (לרוב, בתחום הבנייה).
ציוד לעבודה בגובה אוריאל שי

הרצוי והמצוי

חקיקות ותקנים פותחו על מנת להבטיח רמה גבוהה של ציות לגבי הוראות הבטיחות הנוגעות לעבודה בגובה, אולם מאחר ותחום הבנייה נחשב, במידה רבה, לתחום פרוץ מבחינת אכיפת חוק זה ואחרים, קיימות בעיות רציניות הנוגעות לגבי השימוש בכלל ושימוש נכון בפרט של ציוד הבטיחות, אשר, במקרים רבים, עשוי להציל את חיי העובדים.

תקינה, הכשרה ו... מציאות

נכון לכיום, נדרשת הכשרה מיוחדת לעובדים בגובה, למשל - קורסים ספציפיים, אבל, מאחר ומדובר בתחום פרוץ למדי, אין מי שאוכף את הנושא, ההסמכות אינן נבדקות, ורק נפילה משמעותית (המסתיימת בפציעה או במוות) שמים את אתר הבנייה (והמפעילים אותו) במרכז תשומת הלב של השלטונות. זה, במידה רבה, דומה לסגירת דלתות האורווה, לאחר שהסוס נמלט ממנו - חוסר יעילות מוחלט. מאחר ובתוך עמנו אנחנו יושבים, אנחנו אף מודעים לגישות ה"סמוך" וה"לי זה לא יקרה", אשר לרוב, הן אלה האחראיות למרבית מתאונות העבודה. בתעשייה בה הסיכון הוא מוחשי ויומיומי, אין ספק כי קיים הצורך ברמה הגבוהה ביותר של ציוד בטיחות, אשר מותקן כראוי על ידי אנשי מקצוע ונעשה בו שימוש נכון, מושכל ושוטף. בטיחות איננה נושא שבו תחום הבניין יכול להרשות לעצמו להתפשר ולוותר על עמידה בדרישות.

הסיבות לאי אכיפת התקנות

אין ספק כי העובדות מדאיגות למדי - כמות העובדים הנפגעים בתאונות עבודה איננה יורדת, ותאונות העבודה הקטלניות ביותר מתרחשות בעת עבודה בגובה. לא רק בשל רמת הסיכון הכרוכה בהן, אלא גם (ובעיקר) בשל המנטליות השגורה והרווחת בקרב העובדים בתחום הבניה. בעוד, שבענפי תעסוקה אחרים, הטיפול בחשמל המבוצע בגובה, למשל, ישנה מודעות לצורך בציוד הגנה ובציוד בטיחות, תחום הבניה מושך אליו עובדים זמניים, חלקם, אינם תושבי ישראל בעלי תעודת זהות כחולה, והזלזול בצורך בציוד בטיחות ובהגנה מגיע לא רק מצד העובד, אלא גם מצד האחראים לעבודה בשטח.

מה, בכ"ז, נעשה?

בשנת 2007, חתם אליהו ישי, אז שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, על תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס"ז-2007. צעד זה היווה את ההשלמה להתייחסות הפרטנית הנדרשת לעבודה בגובה, כחלק מתקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי), תשנ"ז-1997. החוק, מפרט בדיוק מהי עבודה בגובה, ומתייחס בדקדקנות מרובה לדרישות ציוד הבטיחות הנדרש לביצוע של עבודה מסוג זה. אם כן, עבודה בגובה היא אחד מסוגי העבודות הבאות:

עבודה בגובה תיחשב אחת מהעבודות הבאות:

"עבודה על סולמות; מתוך סלים להרמת אדם; מתוך בימות הרמה מתרוממות ופיגומים ממוכנים; בתוך מקום מוקף; מעל לפיגומים נייחים; מעל גגות; מעל מבנה קונסטרוקציה; בטיפול בעצים וגיזומם; בהקמת בימות והתקנת מערכות תאורה והגברה;".

ציוד בטיחות לעבודה בגובה

העובדים העוסקים באחד מסוגי העבודות הללו מחויבים בשימוש בציוד מגן אישי (צמ"ה), אשר מתחלק לשני רבדי בטיחות: מערכות מיקום עבודה - מערכת אשר מבטיחה יציבות גופו של עובד בגובה על מנת למנוע את נפילתו מהנקודה בה הוא ממוקם, ומערכות בולמות נפילה - אשר, בניגוד לסוג המערכת הקודם, מטרתה איננה למנוע את הנפילה, אלא מבטיחה, כי במידה ומעידה או נפילה כזו תקרה, העובד לא ייפגע (או, לחילופין, שהנזק שיקרה מהנפילה יקטן במידה רבה). במרבית המקרים, המדובר ברתמות בטיחות.

ת"י 1849, התקן הישראלי העוסק בציוד מגן אישי להגנה מפני נפילה מגובה, כורך את שני סוגי המערכות יחד ומכנה אותן PPE - Personal protective equipment against falls from a height.

כל אחד משני סוגי המערכות כולל שלושה רכיבים עיקריים:

  • רכיב מולבש על גוף העובד - עד לפני מספר שנים, התקן עסק ברתמות ובחגורות, אבל, בשל ניסיון רע, הוצאו החגורות מהתקן, וכיום, השימוש בהן אסור.
  • אמצעי קשירה - כבלים, שרשראות מתכת, חבלים, רצועות אריג וכד', אשר עומדים בכוח מתיחה סטטי מסוים (הנע בין 1,500 ק"ג ל-2,200 ק"ג, בהתאם לסוג אמצעי הקשירה). אמצעי הקשירה מחבר בין הרכיב המולבש על גוף העובד לבין נקודת העיגון, בה נעסוק מיד.
  • נקודת עיגון - נקודת עיגון נדרשת לעמוד בבלימת גוף העובד בעת נפילתו, ולכן, היא חייבת להיות איתנה ויציבה. כמו כן, מיקומה של נקודת העיגון חייב להיות גבוה ממקום הימצאו של העובד בעת עבודתו, או, לפחות, בקו מקביל לגובה העבודה שלו, על מנת להיות יעילה, במקרה של מעידה. אל נקודת העיגון מחובר צידו השני של אמצעי הקשירה.

נוסף על שני סוגי מערכות אלה, עובדים העובדים בגובה מחויבים בנעלי בטיחות שסוליותיהן מונעות החלקה, קסדת מגן להגנה על הראש והקרקפת ובסוגי ציוד נוספים, הנקבעים על פי העבודה אותה מבצעים העובדים בגובה. לדוגמה, חשמלאי העובד בגובה יידרש להשתמש בכפפות לטיפול במתח גבוה, בעוד רתך המבצע עבודות ריתוך בגובה יידרש לחבוש קסדת ריתוך.

ליעוץ מקצועי, פנו אל המומחים, אוריאל שי בע"מ.